טרואר וישראל

מה משפיע על טעמו ואיכותו של היין?- הטרואר, הרוכב, הכנה, בחירת יום הבציר, יבול הכרם, שיטת עשיית היין, אופן האיחסון, תנאי סביבת שתיית היין?..

 

מהו טרואר?

מקור המילה טרואר הוא מהמילה הצרפתית ׳טרה׳ שפירושה אדמה אך הוא כולל גם את כלל תנאי הסביבה לגידול חקלאי, אקלים (טמפ׳, קרינה, רוחות, לחות, משקעים...), שיפוע המדרון, צמחייה ובעלי חיים. למעשה כל הגורמים שאינם אנושיים.

 

איפה נולד הטרואר ומה משמעות הגדרתו?

בצרפת המושג והגדרתו קבלו הרבה משמעות כאשר הבחינו בשוני בין אזורי גידול שונים אפילו באותו הכרם. המילה משמשת גם בתאור אזורי גידול/ייצור תה, קפה, גבינות ובשר. 

 

בבורגון ערכו הנזירים מחקרי שטח נרחבים והבחינו בהשפעות של תנאי הסביבה על טעמו של היין.  בצרפת לא רק שיש הכרה בהשפעת הסביבה על איכות היין הם אפילו חוקקו חוקים הנוגעים לאזוריות. AOC appellation d’origine controlee, הראשון היה שאטו נוף דה פאפ, בעמק הרון אשר בדרום מזרח צרפת. ב- 1923 יצאו חוקי כינוי המקור המבוקר אשר התירו גידולם של 10 זני ענבים בלבד, כיום החוק הורחב ומותיר לגדל18 זנים. בנוסף נקבעו רמת אלכוהול מינימאלית (12.5%) ומגבלות תנובת הכרם (368 גלונים לאקר, מחצית מהמותר בבורדו).

 

האזור הראשון בעולם שקיבל תואר מקור מבוקר על פי חוק היה טוקאי שבהונגריה אך עדויות של בידול באזוריות היו מוכרות עוד מיוון העתיקה בא נהגו לסמן על הכדים מאיזה אזור ייצרו את היין ואזורים שונים קיבלו מוניטין שונה.

 

כיום ישנן יקבים מורדים לדוגמא שאטו פאלמר ממארגו שבבורדו החליטו לחדש מסורת ישנה בא הוסיפו סירה מאזור הרון ליינות בורדו על מנת להעשיר אותם. היינות לא יכולים להמכר תחת AOC כיון שמכילים ענבים מאזור אחר אך גם כ Vin de Table הם יכולים להמכר ב 350$.

ֿ

מ2006 בבורדו הפסיקו להתאים זן ענבים לסוג קרקע והחלו לפזר סיכונים על ידי נטיעות זנים שונים על קרקעות שונות שבבעלותם.

ומה קרה פה בישראל?

הכורם הראשון על פי המקרא היה נח אשר חי בסביבות 2000 לפנה״ס עם צאתו מהתיבה החל לנטוע כרמים. ענבים גדלו באופן טבעי באזורינו. תקופה המוסלמית השתמשו בענבים לאכילה, לצימוקים ולמיץ ועקרו את כרמי היין.

 

בתקופה הביזנטית הבחינו שבדרום הארץ נפח הענבים היה קטן וכמות התירוש קטנה יותר ולכן הם פיתחו משטחי דריכה גדולים יחסית לאלה של הצפון על מנת למצות מהענבים את המירב (היום המפריד מועך) סגנון עשייה היה שונה ביחס לתוצר החקלאי.

 

ב1870 במקווה ישראל נעשו נסיונות נטיעות של זנים מקומיים מכרמי ערבים.

 

במאה ה19 הביא הברון רוטשילד זני ענבים מצרפת כגון אליקנט (גרנאש),קריניאן, בורדלו (סינסו), אספר (מורבדר), פטיט בושה ועוד . בחירת הזנים היתה מבוססת על דמיון בטרואר בין עמק הרון לכרמל.

 

הטמפלרים הגרמנים גם כן הביאו במסעם זני ענבים מגרמניה, אין הרבה מידע על איזה זנים כיון ולא נותרו כרמים אך אחת הטענות שגידלו סילבנר.

 

הרבה מהזנים המוכרים לנו היום נמצאים בארץ מאט מאוד שנים, בשנות השמונים הגיע הקברנה, אחריו המרלו ובשנות התשעים רק הסירה. בעשור האחרון ניטעו זנים רבים ומאוד מעניינים: מלבק, ברברה, נביולו, סנג׳ובזה, טמפרניו, קברנה פראנק ואפילו פינו נואר.

 

ואפילו יש לנו הכלאה משלנו- הארגמן, הכלאה בין קריניאן הצרפתי לסוזאו הפורטוגלי.

 

והיום

בארץ גדלי55,000 דונם ענבי יין, 45 מיליון בקבוקים.

כ-40 זנים שונים אך מעל 50% מהגידול הוא של קברנה סוביניון (20%), קריניאן (18%) ומרלו (13%).

 

נושא של חלוקה אזורית והתאמת זנים לתתי האזור בחיפוש בארץ שנים רבות ואני מאמינה ומקווה שימשיך להיות בחיפוש. אנחנו מדינה צעירה עם הרבה תתי אקלים מאוד ורסטיליים ולצאת בהצהרות צרות על זן אחד שמתאים לאזור מסויים לעומת אחר דורש מחקר של שנים נוספות וכרגע העובדה שאנחנו מנסים והרפתקניים לגבי זנים חדשים.

 

ובכל זאת מה האדמה מספרת?

הרכב כימי- חנקן, אשלגן, ברזל... (מושפע באופייה אך גם מהעשרה- קומפוסט או דשן.

 

תכונות פיסיקליות- גודל הגרגר ישפיעה על יכולת האדמה להחזיק מים

 

עומק האדמה- ככל שהאדמה עמוקה יותר לשורשים יכולת להגיע למקורות מים. לדוגמא ביקב צרעה בחלקת הכרם ״גבעת חלוקים״ עומק האדמה 3-4 מטר לעומת חלקת שורש אשר פחות עמוקה אך גבעת חלוקים היא גם על אדמת סלעית/חולית ומתייבשת מהר יותר ולכן דורשת השקייה מוקדמת.

 

טופוגרפיה- שיפוע הקרקע וכיוונו ישפיע על נגישות למים וחשיפה לשמש.

 

במספר טעימות עיוורות לאנשי מקצוע הבחינו הייננים במכנים משותפים בין יינות שגדלו באותו האזור יותר מאשר מאותו הזן מכרמים שונים.

 

במחקר שנערך בקליפורניה נטעו גפן עם רוכב מאזור גידול בעמק נאפה בעמק סונומה. הגורם היחידי שהיה זהה היה הרוכב, השאר: אקלים, כנה, סוג קרקע, ריווח, אופן הדלייה היו שונים. הענבים היו דומים למרות השונות בטרואר. (ג׳ון קלי, יינן, קליפורניה)

 

אין הוכחות שטעמו של הקרקע משפיע באופן ישיר על חומרי טעם וריח ביין אך בהחלט באופן עקיף ורחב. ניסויים הוכיחו שאין התאמה בין רמת המינרלים בקרקע לזו שבתירוש. אך בחיפוש זה גילו שיכולת הניקוז ושימור המים של הקרקע תשפיעה על אופי ואיכות היין

 

האם חוקים עוזרים או פוגעים? האם הטרואר משתנה? על מה כן מסכימים?

היינות הטובים ביתר מגיעים מקרקעות בעלות ניקוז טוב המאפשרות לגפנים אספקת מים סדירה אך מתונה לצד אספקת חומרי תזונה.

 

עד היום לא הוכח קשר ישיר בין סוג האדמה לאיכות ואופי היין אך נמצא קשר בינו לבין האקלים ומשטר המים.

  

אזורי הגידול בישראל

ישראל התברכה בתנאי אקלים לגידול ענבי יין מצויינים. מדינה קטנה באסיה, בין אירופה לאפריקה הנהנית מתנאי אקלים מגוונים המאפשרים ייצור יינות בסגנונות שונים. החורף קר וגשום-הכרם בתרדמת חורף, האביב חמים ונעים-הגפן מעוררת, מלבלבת ופורחת, הקיץ מבורך בשמש- הענבים מבשילים ומתחיל הבציר והסתיו קריר- מסתיים הבציר והגפן חוזרת למנוחה. בעבר בכל בית או כפר היו עושים יין, היו שותים יין כל היום אלפי שנים. היום תעשיית היין בפריחה וכל יום צץ לו יקב חדש. בישראל כיום כ-400 יקבים, מגדלים 40 זני ענבי יין, מיוצרים 45 מיליון בקבוקים ונשתים כ-4 ליטר לאדם בשנה. 

 

רמת הגולן

שטח מישורי מוגבה בצפון מעל 1000 מ׳ מעל פני הים ואדמת בזלת, בדרום הרמה 300 מ׳ מעל פני הים ואדמת גיר. בצפון רמת הגולן לילות הקיץ קרירים ובחורף יורד שלג בפסגות ההרים.

 

גליל עליון

אזור עם הרים גבוהים מעל 1000 מ׳ מעל פני הים ועמקים צרים ועמוקים. אדמת גיר השכיחה ביותר אך אפשר למצוא בזלת וטרה רוסה. לילות הקיץ קרירים ובחורף יורד שלג בפסגות ההרים.

 

גליל תחתון

דומה לגליל העליון אך מתון יותר, רכסי הרים נמוכים עד כ-500 מ׳ מעל פני הים. אדמת גיר השכיחה ביותר אך אפשר למצוא בזלת וטרה רוסה.

 

כרמל ומישור החוף

יש המשערים כי מקור השם הוא מהצירוף "כרם־אל" - כרמו של האל, מכיוון שהיה עשיר בכרמים ועצי פרי. הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית מאדמת גיר. האזור הגובה ביותר מגיע ל-500מ׳ מעל פני הים. בעקבות הקרבה לים האקלים ממוזג, עשיר משקעים ועם לחות גבוהה.

 

הרי יהודה

הרי יהודה הווים חלק משדרת ההרים המערבית של ישראל הנישאים מעל 1000מ׳ מעל פני הים. הקרקע בעיקרה סלעי גיר ודולומיט אך גם חרסית וטרה רוסה. לילות הקיץ קרירים ובחורף יורד שלג בפסגות ההרים.

 

השפלה

אזור בין הרי יהודה ומישור החוף עם גבעות במזרח ושפלה נמוכה במערב הגובה כ200 מ׳ מעל פני הים. אדמת הגיר רכה, חרסית ומעט חמרה. האקלים חם ולח עם מאט רוחות וממטרים מתונים, קצת יותן מתון ממישור החוף.

 

נגב

חבל ארץ מדברי, עם פחות מ300 מ״מ גשם בשנה. נהיה אזור מרתק לגידול ענבי יין, במיוחד זנים לבנים בזכות העובדה שהלילות קרים והלחות נמוכה. עיקר הקרקע היא לס וקצת חול, אדמה ענייה והנוטה לשטפונות ולעיתים עם מליחות גבוהה.

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon

צילום: רן בירן   |  עיצוב האתר: אייל עברון

כל הזכויות שמורות ©